a story lives forever
Register
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Register
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.

NEXT STORY

'Not even a fraction of a fraction'

RELATED STORIES

Representing Israel at the Florence Conference
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

ג'ו גולן רצה להרחיב את הפעילות שלו, את השליחות שלו, חיפש גב איזשהו ומצא את נחום גולדמן. נחום גולדמן היה נשיא ההסתדרות הציונית, באותו שלב יכול להיות שהוא היה כבר גם נשיא הקונגרס היהודי העולמי, משהו כזה. ונוצרה איזה ברית נוחיות בין השניים, בין גולדמן לבין ג'ו גולן. גולדמן לא רצה כלום, הוא רצה להיות חשוב ומפורסם ולא אהב את גולדה. אף אחד לא אהב את גולדה. והוא החמיא לו שיהיה זה משרד חוץ מטעם הקונגרס היהודי העולמי. לא בכדי, מפני שהרבה מדינות בעולם היו אז מוכנות לקבל את הקונגרס היהודי העולמי, אבל לא את מדינת ישראל. גם נאסר. לא מעטים השתמשו בגולדמן כדי לעקוף, להגיע אל ממשלת ישראל אבל לא בצורה ישירה. אז בא ג'ו גולן ואמר: "אתה רוצה שתהיה פעילות מטעם הקונגרס היהודי העולמי, אני רוצה גב, אז בוא אני אנהל את המשרד המדיני שלך”. וכך היה. וגולן התחיל לקשור קשרים עם מדינות אפריקה ועם ככה וככה, והוא ולה פירה מפירנצה התחברו. וככה נוצרה ועידת פירנצה על תרבות הים-התיכון כל שנה. כאמור, הוועידה הראשונה שהיה ראובן שילוח מטעם ממשלת ישראל התפוצצה למעשה. אז היא נמשכה בלי ממשלת ישראל וחיפשו תחליף ישראלי לממשלת ישראל והזמינו אותי ועוד שלושה/ארבעה אנשים. הייתי מאוד קרוב לג'ו גולן ונוצר שהייתה איזה משלחת ישראלית כל שנה ואני הייתי כאילו הראש שלה והיו ועידות. צריכים לראות את התמונות בשביל לחוות את החוויה. זאת הייתה ועידה שהתכנסו פוליטיקאים מכל הים התיכון, מכל העולם, פוליטיקאים חשובים. יורש העצר של מרוקו, לאחר מכן המלך חסן השני, זה היה אנשים בדרג כזה מכל המדינות. מלוב ומאלג'יריה, ממש ועידה חשובה. ודי החמיא לי שאני שמה איש חשוב. ולמעשה הדברים הסתדרו בין ג'ו גולן, ביני ובין לה פירה. אני התחלתי להופיע שמה וגולדה מאיר יצאה מדעתה מרוב זעם! והשגריר הישראלי ברומא שלח מכתב ללה פירה, שהראו לי אותו, ש"אורי אבנרי, עורך של שבועון פורנוגרפי, שתמונות פורנוגרפיות מצורפות למכתב זה, ואיך אתה מעז איש כזה עלוב ונחות להזמין", וכו’. מכתב השמצה רשמי על נייר המכתבים של ממשלת ישראל, משרד החוץ, השגרירות ברומא. טוב, את לה פירה זה רק הרגיז. הם חשבו כמובן 'איש דתי כזה, כמעט נזיר, יגידו דבר כזה – נשים ערומות, דברים כאלה’. זה הרגיז אותו. הוא חשב שעושים מניפולציה, והפכתי לחביב שלו וכאמור הייתי שמה כמה פעמים כל שנה. תמיד חוויה מאוד-מאוד-מאוד נעימה, לא רק בגלל הארוחות בפירנצה והמסעדות הטובות, אלא קודם כל שפירנצה היא עיר כל כך יפה, פשוט עיר יפה. איפה שאני אומר ונציה צריך להיות פירנצה.‏

Joe Golan wanted to expand his operations, his mission and, looking for someone to support him, found Nahum Goldman. Nahum Goldman was President of the Zionist Organization; at that stage he might have also been President of the World Jewish Congress, something like that. And an alliance of convenience was established between the two, between Goldman and Joe Golan. Goldman didn't want anything, but he wanted to be important and famous and he didn't like Golda. Nobody liked Golda. And it flattered him that he would be the Foreign Minister on behalf of the World Jewish Congress. Not in vain, because a lot of countries were then ready to receive the World Jewish Congress, but not the State of Israel. Also Nasser. Quite a few people used Goldman to circumvent, to reach the Israeli government but not directly. Then came Joe Golan and said, 'You want activity on behalf of the World Jewish Congress, I want backing, so let me run your political office'. And so it was. Golan began to establish relations with African countries, this one and that one, and he and La Pira of Florence joined forces. And so the annual Florence Conference on Mediterranean Culture was established.

As mentioned above, the first conference with Reuven Shiloah representing the Israeli government actually backfired, so they went ahead without the Israeli government and they sought a replacement for the Israeli government and invited me and another three or four people. I was very close to Joe Golan and it turned out that we had an Israeli delegation every year and I acted as the head and there were conferences. One needs to envisage the whole picture in order to get a sense of the experience. This conference convened politicians from the entire Mediterranean region, from around the world, important politicians. The Crown Prince of Morocco, later King Hassan II; there were people of such a high level from all countries. From Libya and Algeria − a very important conference. I was quite flattered to have been an important person there. And in fact things went well between Joe Golan, me and La Pira. I started to appear there and Golda Meir went mad with rage! And the Israeli ambassador in Rome sent a letter to La Pira, which I was shown, saying that, 'Uri Avnery is the editor of a weekly pornographic magazine, with pornographic photographs attached to this letter, and how dare you invite this miserable and inferior person', etc. An official letter of defamation on the letterhead of the Government of Israel, the Foreign Ministry, the embassy in Rome. Well, it just annoyed La Pira. They thought, of course, that with such a religious man, almost a monk, they would say such a thing – naked women, things like that. It angered him. He thought they were trying to manipulate him, and I became a favourite of his and − as I said − I was there several times each year. It was always an extremely pleasant experience, not only because of the meals and restaurants in Venice [Florence], but first of all because Venice [Florence] is such a beautiful city, simply beautiful.

[Q] Venice or Florence? 

Every time I said Venice − I meant Florence. 

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: Florence, Joe Golan, Nahum Goldman, Giorgio La Pira, Golda Meir

Duration: 4 minutes, 53 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 11 May 2017