a story lives forever
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.


Right-wing strategy to replace ruling Mapai party


Genesis of the Likud Party
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

So what happened with Arik? Arik remained in the war, remained in the army?

[Q] I think he left the army. I think then he went into politics, didn't he?

Yes – he went into politics before the war; he founded the Likud Party before the war. Arik left the army because they didn't want to appoint him Chief of Staff. Why didn't they want to appoint him Chief of General Staff? Because all the generals hated him. All of the generals without exception hated Sharon. Sharon treated them like dirt. He emphasised his superiority. He really was superior to them. He was a much more important and powerful personality with his own world view, and he addressed all the generals with contempt which he didn't bother to hide, and everyone hated him. So when the time came for him to be Chief of Staff, there was a united front of all the generals not to appoint him as Chief of Staff. When Arik saw that he would not be Chief of Staff he retired, became a citizen and then he got the idea of establishing the Likud Party.

Arik said he founded Likud so that the right wing could take power. The right had to establish a large party and convince the public that it was able to take control, after which he joined the Liberal Party. Why the Liberal Party? What did Ariel Sharon have in common with the Liberal Party? Nothing, just that the Liberal Party didn't have a very prominent leader and he thought he would be able to take them over easily, being well known and an Israeli army general. So he joined the Liberal Party and as their leader he took the initiative to establish Likud. It was Arik's idea as he explained to me in this room more than once. The idea was that Likud and the Liberals alone could not take power – only if the entire right wing united would they have a chance to beat Mapai. What was 'the entire right wing? It was Herut and the Liberals who were already united as a faction in the Knesset in a joint faction known as Gahal. But there were two small concurrent factions: one was the Free Centre of Shmuel Tamir, and the other was the National List, the remnants of those who had been loyal to Ben-Gurion, the remnants of Rafi, those who didn't return to Mapai before or after the war. His plan was to unite all of these into one single party. I said to him: 'Tell me, what is the logic in that? Herut and the Liberals are already united. These two tiny parties are just tails, and don't add anything'.  Then he said: 'You don't understand. The public wants to see the entire right united; that is the reason for the two small parties' – who really were not worth much in electoral terms – 'they should be inside and we should create an image that everyone is united, and together we will create something new. Not just once again the leading parties, but something really new'. He was right.

שוב פעם? אז מה קרה עם אריק? אריק נשאר במלחמה, נשאר בצבא.

מראיינת: אני חושבת שהוא יצא מהצבא. לדעתי אז הוא הלך לפוליטיקה, לא?

כן. הוא נכנס לפוליטיקה לפני המלחמה, הוא הקים את "הליכוד" לפני המלחמה. אריק יצא מהצבא, מפני שלא רצו למנות אותו רמטכ"ל. למה לא רצו למנות אותו רמטכ"ל? כל האלופים שנאו אותו. כל האלופים בלי יוצא מן הכלל שנאו את אריק שרון. שרון התייחס אליהם כמו אל זבל. הוא הבליט את העליונות שלו. הוא באמת היה עליון עליהם. הוא היה אישיות הרבה יותר חשובה ויותר חזקה עם השקפת עולם משלו והוא התייחס לכל האלופים בבוז שהוא לא טרח להסתיר, וכולם שנאו אותו. כך שכשהגיע הזמן שהוא יהיה רמטכ”ל, הייתה חזית אחידה של כל האלופים שאסור למנות אותו רמטכ"ל. כשאריק ראה שהוא לא יהיה רמטכ"ל הוא פרש, הפך לאזרח ואז בא לו הרעיון להקים את "הליכוד".

אריק הקים את "הליכוד". אריק אמר: כדי שהימין יתפוס את השלטון, הימין צריך להקים מפלגה גדולה שתוכל לשכנע את הציבור שהיא מסוגלת לשלוט, ואז הוא נכנס למפלגה הליברלית. למה המפלגה הליברלית? מה לאריק שרון ולמפלגה הליברלית? שום דבר, רק שבמפלגה הליברלית לא היה מנהיג כזה בולט והוא חשב שהוא ישתלט על המפלגה הליברלית בקלות בתור אישיות ידועה, אלוף בצה”ל. אז הוא הצטרף למפלגה הליברלית ובתור מנהיג במפלגה הליברלית הוא נטל יוזמה להקים את "הליכוד". הרעיון של אריק היה, כפי שהוא הסביר לי בחדר הזה לא פעם ולא פעמיים, הרעיון היה ש"הליכוד" והליברלים לבד לא יגיעו לשלטון, אלא אם כל הימין יתאחד יש להם סיכוי לנצח את מפא"י. מה זה היה "כל הימין"? היה "חרות" והליברלים, שכבר היו מאוחדים בתור סיעה בכנסת, הייתה להם סיעה משותפת בשם גח”ל. אבל היו שתי סיעות קטנות לידן: אחת זה היה "המרכז החופשי" של שמואל תמיר ואחת הייתה "הרשימה הממלכתית" של שרידי הנאמנים של בן גוריון, שרידי רפ"י, אלה שלא חזרו ל-מפא"י לפני המלחמה, או אחרי המלחמה. התכנית שלו הייתה לאחד את כל אלה למפלגה אחת. שאלתי אותו: "תגיד לי, מה ההיגיון בזה? 'חרות' והליברלים כבר מאוחדים. שתי המפלגות הקטנטנות האלה זנבות, לא מוסיפות שום דבר”. אז הוא אמר: "אתה לא מבין. הציבור רוצה לראות שכל הימין מאוחד ולכן שתי המפלגות הקטנות", שבאמת לא היו שוות הרבה מבחינה אלקטורלית, "הן צריכות להיות בפנים וצריכים ליצור תמונה שכולם יחד ושקם משהו חדש. לא סתם עוד פעם מפלגות ראשונות, אלא משהו חדש ממש”. והוא צדק בזה.

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: Likud, Mapai, Gahal, Herut, Knesset, Free Centre, Ariel Sharon, Shmuel M Tamir, David Ben-Gurion

Duration: 4 minutes, 50 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 11 May 2017