a story lives forever
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.


Devastation of Yamit


Anwar Sadat – a mix of wisdom and innocence
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

מראיינת: ראיינת את סאדאת בסוף? טוב שאת מזכירה לי. בסוף, אחרי שהכל עם בגין היה בסדר ואני הייתי בפמליה של בגין, הודיעו לי: "סאדאת מוכן לקבל את פניך, הוא ישמח לתת לך ראיון”. והידיד שלי, העורך של השבועון המצרי אוקטובר, לקח אותי לארמון מחוץ לקהיר, ליד הסכר של הנילוס ויושב סאדאת עם עוד אחד או שניים, מזכירים שלו ועושים ראיון. הוא פורס את החזון שלו: הוא יהפוך את העיר ימית לבירה מצרית חדשה. ימית הייתה עיירת המחוז של כל ההתנחלויות שישראל הקימה בצפון סיני ב-1973התוכנית הייתה להפוך אותה לעיר גדולה עם נמל עמוק, ובכך להדק את הקשר בין ישראל לסיני. הוא יפתח את הנמל, זה יהיה נמל הכניסה למזרח התיכון וכל מיני רעיונות כאלה. ובא לי לעשן ואני יודע שהוא עישן כל הזמן. אז ביקשתי רשות לעשן. “בבקשה". הוצאתי את הפייפ שלי והוא הוציא את הפייפ שלו וזה היה בדיוק אותו פייפ. זה היה מצחיק ממש, פייפ כזה עם ציפוי של עור. מאוד חיבבתי את סאדאת. הוא היה מאוד מוזר, איש מוזר. אתה לא יכולת להחליט אם הוא גאון או אדם לא חכם. אי-אפשר היה להחליט. הוא דיבר על ישראל בתמימות מוחלטת, כאילו בגין הוא איש כמו שהוא חשב שהוא. הוא לא הבין בכלל שבגין לא חלם למלא את ההסכם לגבי הפלסטינים וכל מה שקשור בזה. לא עלה על דעתו שירמו אותו. ועם החזון הגדול שלו, באמת עם חזון. החזון שלו לא היה שלום מצרי-ישראלי, אלא שלום כל-ערבי. הערבים הרי החרימו אותו בגלל כל העניין הזה. [הערבים כעסו על סאדאת שחתם הסכם נפרד עם ישראל ובכך למעשה הכיר בה, בלי לקחת בחשבון את מדינות ערב כולן, ובעיקר בלי להתנות הקמת מדינה פלסטינית בחתימת ההסכם עם מצרים[. מצרים הייתה מבודדת לגמרי, אבל הוא אמר: "עוד כמה חודשים יתרגלו לרעיון, יבינו למה זה נכון לעשות”. הוא היה משוכנע בזה. את בגין הוא לא הבין. אני חושב שאת הישראלים בכלל הוא לא הבין. אבל הייתה לו חכמת חיים. יש חכמת חיים מצרית שהיא מצרית, היא תולדה של כאמור או שש או שבעת אלפים שנה של היסטוריה ושל דיפלומטיה ושל מלחמות ושל שלומות. זו גישה לחלוטין שונה משלנו. קודם כל היחס לזמן: מושג אחר לגמרי של זמן. בשביל מצרי לחשוב מה יקרה בעוד מאה שנה, זה כמו לישראלי לחשוב מה יקרה בעוד שנה. והיה לו כל הדבר הזה, התערובת הזו של חכמה ותמימות, מאוד אהבתי אותו. ואז הרגו אותו.‏

[Q] Did you eventually interview Sadat?

Good that you've reminded me. In the end, after everything was fine with Begin and I had become part of his entourage, I was informed: 'Sadat is ready to welcome you. He will be happy to grant you an interview'. My friend, the editor of the Egyptian weekly, October, took me to a palace outside of Cairo, near the Nile dam and Sadat was sitting there with one or two others, his aides, and we conducted the interview. He lay out his vision: he would make the town of Yamit the new Egyptian capital. He would open the port which would be the port of entry to the Middle East and all kinds of ideas like this. I wanted to smoke and I knew he smoked constantly, so I asked permission to smoke. 'Of course'. I took out my pipe and he took out his and it was exactly the same pipe. It was funny really, a pipe with a leather sheath. I truly liked Sadat. He was a very, very strange man. I couldn't decide if he was a genius or really quite stupid. It was impossible to decide. He talked about Israel with absolute naiveté, as if Begin was really the way he appeared to be. He didn't understand that Begin didn't have the slightest intention of fulfilling the agreement in respect of the Palestinians and everything related to it. It never occurred to him that he was being deceived. And with his great vision, he was truly a visionary. His vision was not just of peace between Egypt and Israel, but peace among all Arabs. The Arabs were boycotting him because of all this.

Egypt was completely isolated, but he said: 'In another few months, they will get used to the idea and will understand why it is the right thing to do'.  He was convinced of it. He did not understand Begin. I think that he also didn't understand the Israelis. But he had a certain type of wisdom. Egyptians have a certain kind of wisdom which is really Egyptian and is the result of 6000 or 7000 years of history and diplomacy and wars and peace. This approach is completely different from ours. First of all, in regard to time: they have a completely different concept of time. For Egypt to imagine what would happen in 100 years is like an Israeli wondering what will happen next year. And he had this thing, this complete mixture of wisdom and innocence, I really liked him. And then they killed him.

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: Yamit, Egypt, Israel, Menachem Begin, Anwar Sadat

Duration: 3 minutes, 44 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 26 June 2017