a story lives forever
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.


Sadat’s surprising peace initiative


Problems surrounding contact with the PLO
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

[Q] I want to stop you for a moment. All of these years when you were meeting, there were hijackings, terrorist attacks in Israel, the murder of children, hostages, all of that international terrorism − how did that fit in?

It went well together, because what was our goal? To end it, to make peace, to put an end to war. I never understood the logic of people who say, 'Because there is a war, we should not be working towards peace'. If there is war and you are not working to make peace then the war will be eternal.

[Q] On the other hand, you were meeting with your people who said that they wanted peace with Israel and were trying to change Israeli public opinion, and at the same time they were doing things that turned Israeli public opinion against them.

It was other people. We saw the PLO as we saw Israel: an entity with a lot of parties, with many tendencies, with a lot of perspectives, with ongoing internal disputes. Just as the people we were conversing with saw their role as helping us win over Israeli public opinion, the opposite was also true. We saw it as being one of our jobs to help them, to help Arafat and help everyone who was in favour of Israeli-Palestinian peace to overcome the 'enemy'. We knew who the enemy was – it was Habush. Within the PLO was a man named Farouk Kaddoumi who opposed any contact with Israel, and he was a great supporter of Assad in Syria, the Baath Party. And we all knew that we were working in a very dangerous environment, and a large portion of public opinion on both sides regarded us traitors, both me and Sartawi. The end is known − I was not killed, but Sartawi and Hammami were both murdered.

So the years passed and these contacts were unceasing, with some small achievements I would say. For example: one day after Matti Peled met with Sartawi, they agreed that before the New Year, when Matti returned to Israel, they would give a joint statement at the airport. I organized a press conference at the airport. Matti read the statement which could be termed 'revolutionary'. But what happened? Like all of our efforts at that time with all of the political constraints on both sides − particularly on the Palestinian side – not everything was said. It always somehow stopped before the end and the effect was spoiled. For example, during that same New Year declaration it stated: 'Reserve General Matti Peled met with a senior representative of the Palestine Liberation Organization.  But it did not say which senior representative and that, of course, greatly weakened the impact. Then it was published across the world, and the next day there was a statement issued by Mr Farouk Kaddoumi, head of the foreign affairs department of the PLO, that there had never been such a statement and that no senior representative of the PLO had any authority to issue such a statement. So not only did it not help, but it caused damage. There were a great many instances like that. And so we always went one step forward and two steps back. Then there was Sadat's initiative.

מראיינת: אני רוצה להפסיק אותך רגע. כל השנים האלה שאתם נפגשים אתם יש חטיפות מטוסים, פיגועים בתוך ישראל, רצח של ילדים, בני ערובה, כל הטרור הבינלאומי הזה, איך זה מסתדר ביחד?

זה הלך נהדר ביחד, מפני שמה הייתה המטרה שלנו? לשים לזה קץ, לעשות שלום, לשים קץ למלחמה. אני אף פעם לא מבין את ההיגיון של אנשים שאומרים "מפני שיש מלחמה, אסור לפעול למען השלום”. אם יש מלחמה ואתה לא פועל למען השלום אז המלחמה היא נצחית.

מראיינת: מצד שני אתה נפגש עם אנשים שלך אומרים שהם רוצים שלום עם ישראל ולפנות לדעת הקהל הישראלית ובאותו זמן עושים דברים שמפנים את דעת הקהל הישראלית נגדם.

זה אנשים אחרים. אנחנו ראינו את אש"ף כמו שראינו את ישראל: גוף עם הרבה מפלגות, עם הרבה זרמים, עם הרבה השקפות, עם ויכוח פנימי מתמשך. וכמו שבני שיחנו ראו בתפקידם לעזור לנו לכבוש את דעת הקהל הישראלית, גם ההיפך נכון. אנחנו ראינו את אחד מתפקידנו לעזור להם, לעזור לערפאת ולעזור לכולם בצד השלום הישראלי-פלסטיני להתגבר על האויבים. אנחנו ידענו מי האויבים. האויבים היה חבש. בתוך אש"ף היה איש בשם פארוק קדומי, שהתנגד לכל המגעים עם הישראלים והיה מעריץ גדול של אסד בסוריה, מפלגת בעת’. וכולנו ידענו שאנחנו פועלים בסביבה מאוד מסוכנת, ושחלק גדול מדעת הקהל בשני הצדדים ראו בנו בוגדים, גם בי וגם בסרטאווי. והסוף היה כידוע, אני לא נרצחתי, אבל סרטאווי וגם חמאמי שניהם נרצחו. אז עברו השנים והמגעים האלה הבלתי פוסקים, עם כמה הישגים קטנים הייתי אומר. למשל, יום אחד אחרי פגישה של מתי פלד עם סרטאווי, הסכימו שלקראת ראש השנה האזרחי מה שנקרא, מתי כשהוא חוזר לארץ בנמל התעופה, ייתן הצהרה משותפת. ואני ארגנתי למתי מסיבת עיתונאים בנמל התעופה. בא מתי וקרא statement שיכול היה להיות מהפכני. אלא מאי? כמו כל המאמצים שלנו באותה תקופה עם כל המעצורים הפוליטיים בשני הצדדים, בעיקר בצד הפלסטיני, הדברים לא נאמרו עד הסוף. זה תמיד נעצר באיזשהו מקום לפני הסוף וקלקל את האפקט. למשל, באותה הצהרת ראש השנה היה כתוב: "האלוף במילואים מתי פלד נפגש עם נציג בכיר של ארגון השחרור הפלסטיני”. אבל לא נאמר איזה נציג בכיר וזה כמובן החליש מאוד. ואז זה פורסם בכל כלי התקשורת בעולם, ולמחרת היום באה הודעה של מר פארוק קדומי, ראש המחלקה לענייני חוץ של אש"ף, שמעולם לא הייתה ההצהרה הזאת, שאף נציג בכיר של אש"ף לא הייתה לו סמכות לזה. ולא רק שזה לא עזר, זה גרם נזק. והיו כל מיני פרשות כאלה, הרבה. ולכן הלכנו צעד קדימה ושני צעדים אחורה ונפגשנו. באה יוזמת סאדאת.‏

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: Issam Sartawi, Matti Peled, Farouk Kaddoumi

Duration: 5 minutes, 24 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 26 June 2017