a story lives forever
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.


European boycott of Israeli goods


Boycott the settlers!
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

I don't know how many demonstrations I participated in against new settlements − I seem to remember there were dozens. Finally, Adam Keller, a central figure in Gush Shalom, had an idea: why not send patrols to supermarkets with signs to boycott the settlements. It did not seem to be because of something connected with my childhood.  In my childhood I witnessed the Nazi boycott and saw the signs: 'Do not buy from Jews'. (It was Jews not the Nazis who invented the boycott. American Jews declared a boycott of Nazi Germany in the early days of Nazism, and the Nazis reacted with those signs.) The association is so immediate that images of the Nazi boycott spring to mind right away. So we didn't accept it. But then at some point we had an idea: why not a boycott? Not patrols, but let's declare a boycott! And we decided to do it. We declared a boycott. We sent messengers to the occupied territories, which then were still 'held' territories, made a list of the factories and published it in the occupied territories, and then held a press conference and announced a boycott. This was in 1997 or 1998. And I think that's one of the more successful actions that we ever did because it was versatile and it was clever. Why clever? By demanding that a person goes to a demonstration, you're making him do something intimidating: he will be seen going to the demonstration, suddenly your cousin sees you or your employer sees you, there are many reasons for not going to the demonstration. Boycotts, however, are done in secret. You go to the supermarket, you buy or you do not buy, you do not have to declare anything, you just don't buy what you don't want to buy. Also, it is politically correct. It distinguishes between the settlements and Israel and sends a message to the public: this is one thing and that is something else. I am fighting this war to this day, there is the BDS [Boycott, Divestment, Sanctions], the international boycott on Israel, and I say that this is the wrong tactic, it is not good, because it pushes the Israeli population in general towards the settlers, while what we want to do is to separate the settlers from the rest of Israel. And I think we also went to Faisal Husseini to sign. We did not involve Arabs in this at all.

לא יודע כמה הפגנות אני השתתפתי נגד התנחלויות חדשות, אני זוכר עשרות. עד שבסוף לאדם קלר, שהוא איש מרכזי ב"גוש שלום", היה רעיון: למה לא לשלוח משמרות לסופרמרקטים עם שלטים להחרים את ההתנחלויות. זה לא נראה לי בגלל סיבה שקשורה בילדותי. בילדותי הייתי עד ראייה לחרם הנאצי עם השלטים: "אל תקנו אצל יהודים" (סוגריים: הנאצים לא המציאו את זה, אלא יהודים הם שהמציאו את החרם. יהודי אמריקה הכריזו חרם על גרמניה הנאצית בשבועות הראשונים של הנאצים והנאצים הגיבו על זה בשלטים האלה). האסוציאציה ההיא כל כך מיידית שברגע שנעשה את זה מיד יהיו תמונות של החרם הנאצי. ולכן לא קיבלנו את זה. אבל אז באיזשהו שלב בא לנו רעיון: למה לא בכלל חרם? לא משמרות, להכריז על חרם! והחלטנו לעשות את זה. הכרזנו על חרם. שלחנו שליחים לשטחים הכבושים, שאז היו עדיין שטחים מוחזקים, לעשות רשימה של המפעלים ופרסמנו רשימה של המפעלים בשטחים הכבושים ועשינו מסיבת עיתונאים והכרזנו על חרם. זה היה ב-1997 או 8'. ואני חושב שזאת אחת הפעולות היותר מוצלחות שעשינו בחיים, מפני שזה היה רב-תכליתי וזה היה חכם. למה חכם? לדרוש מאדם ללכת בהפגנה, אתה דורש ממנו לעשות משהו שמרתיע – יראו אותך הולך להפגנה, פתאום בן-דוד שלך יראה אותך או המעביד שלך יראה אותך, יש הרבה סיבות למה לא ללכת בהפגנה. חרם אתה עושה במחשכים. אתה הולך לסופרמרקט, אתה קונה או לא קונה, אתה לא חייב להכריז על שום דבר, אתה פשוט לא קונה מה שאתה לא רוצה לקנות. ב', זה עושה דבר שמבחינה פוליטית נכון, זה מפריד בין ההתנחלויות ובין ישראל ואומר לציבור: זה דבר אחד וזה דבר אחר. אני לוחם את המלחמה הזאת עד היום, שיש את ה-BDS, החרם העולמי על ישראל, ואני אומר שזה אמצעי לא נכון, לא טוב, מפני שהוא דוחף את האוכלוסייה הישראלית הכללית לידי המתנחלים, בעוד שמה שאנחנו רוצים לעשות זה להפריד בין המתנחלים ובין ישראל. ונדמה לי שהלכנו גם לפייסל חוסייני שיחתום. לא ערבבנו ערבים בכלל בזה.‏

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: Gush Shalom, BDS, Adam Keller

Duration: 4 minutes, 10 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 26 June 2017