a story lives forever
Register
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Register
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.

NEXT STORY

‘We vowed to you, Homeland’

RELATED STORIES

One-nation state
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

שכחתי להזכיר: אחרי שיצאתי מאצ”ל, התחלתי יותר ויותר להרגיש שאני שייך לשמאל. אני הוצאתי חוברת, הראשונה שלי. החוברת הראשונה שלי שהופיעה בדפוס, כשהייתי בן 19 או משהו, נקראה "הטרוריזם – מחלת הילדות של המהפכה העברית”. ובה תקפתי מאוד את הרעיון שאפשר לשחרר את הארץ בדרכים של טרור, ואמרתי שזה מיושן, זה מאירופה של המאה הקודמת. דרושה התקוממות המונית-עממית. כלומר, צריכים לעבור ליצור תנועה המונית גדולה שתחולל את המהפכה הזאת. וזהו. זה הופיע. אני לא חושב שהיו על זה הרבה תגובות, אבל זה הופיע. אחר כך בא ב"במאבק" ושמה כבר הייתה מהומה גדולה. מהומה גדולה בגלל ההתיימרות הכוזבת כאילו זה בא מתוך ה"הגנה" עצמה. למרות שזה לא נאמר בשום מקום, אבל החוברת הייתה כזאת, שמי שלקח אותה ליד ראה הסגנון, העימוד, הכל הזכיר את ארץ ישראל העובדת, את הקיבוצים ודברים כאלה. כשהתקרב הסוף של ועדת החקירה, וכבר הסתמן שתהיה חלוקה , אני כתבתי חוברת בהוצאת “במאבק", בשם "מלחמה או שלום במרחב השמי", שבה פרסתי תוכנית, אידיאולוגיה שלמה חדשה, שנבעה מהאידיאולוגיה של “במאבק". הזהרתי מפני החלוקה. אמרתי שזה יביא למלחמת נצח. ואמרתי, הפתרון היחידי האמיתי הוא שהתנועה העברית, או התנועה הערבית יתאחדו לתנועה לאומית משותפת, תגרש את האנגלים מן הארץ, תקים מדינה, לא דו-לאומית, חד-לאומית, אבל האומה האחת תהיה גם עברית וגם ערבית. אני אף פעם לא האמנתי בתנועה דו-לאומית, לדעתי זה דבר בלתי-ניתן לביצוע.‏

שכחתי להזכיר: אחרי שיצאתי מאצל, התחלתי יותר ויותר להרגיש שאני שייך לשמאל. אני הוצאתי חוברת, הראשונה שלי. החוברת הראשונה שלי שהופיעה בדפוס, כשהייתי בן 19 או משהו, נקראה "הטרוריזם מחלת הילדות של המהפכה העברית”. ובה תקפתי מאוד את הרעיון שאפשר לשחרר את הארץ בדרכים של טרור, ואמרתי שזה מיושן, זה מאירופה של המאה הקודמת. דרושה התקוממות המונית-עממית. כלומר, צריכים לעבור ליצור תנועה המונית גדולה שתחולל את המהפכה הזאת. וזהו. זה הופיע. אני לא חושב שהיו על זה הרבה תגובות, אבל זה הופיע. אחר כך בא ב"במאבק" ושמה כבר הייתה מהומה גדולה. מהומה גדולה בגלל ההתיימרות הכוזבת כאילו זה בא מתוך ה"הגנה" עצמה. למרות שזה לא נאמר בשום מקום, אבל החוברת הייתה כזאת, שמי שלקח אותה ליד ראה הסגנון, העימוד, הכל הזכיר את ארץ ישראל העובדת, את הקיבוצים ודברים כאלה. כשהתקרב הסוף של ועדת החקירה, וכבר הסתמן שתהיה חלוקה[1]  , אני כתבתי חוברת בהוצאת במאבק", בשם "מלחמה או שלום במרחב השמי", שבה פרסתי תוכנית, אידיאולוגיה שלמה חדשה, שנבעה מהאידיאולוגיה של במאבק". הזהרתי מפני החלוקה. אמרתי שזה יביא למלחמת נצח. ואמרתי, הפתרון היחידי האמיתי הוא שהתנועה העברית, או התנועה הערבית יתאחדו לתנועה לאומית משותפת, תגרש את האנגלים מן הארץ, תקים מדינה, לא דו-לאומית, חד-לאומית, אבל האומה האחת תהיה גם עברית וגם ערבית. אני אף פעם לא האמנתי בתנועה דו-לאומית, לדעתי זה דבר בלתי-ניתן לביצוע.  

 

 

 



[1] המלצה לחלק את הארץ בין שני העמים: היהודי והערבי 

I forgot to mention that after I left Etzel, increasingly I began to feel that I belong to the left. I published my first pamphlet to appear in print when I was 19 or so. It was called Terrorism - the Infantile Disease of the Hebrew Revolution, in which I bluntly attacked the very idea that it is possible to free the country by means of terror. I said it was outdated, that it stems from 19th century Europe and would require a massive grassroots uprising. In other words, it was necessary to create a large mass movement that would instigate this revolution. And that's it. It appeared. I do not think that there were many responses to it, but it appeared. After that came In the Struggle and that already generated a great fuss, a lot of confusion because of the false allegation that it had derived from within Haganah itself.  Although it was not actually specified anywhere, but whoever picked up the pamphlet could see the style, the layout, everything was reminiscent of the 'Land of Israel Workers', the kibbutzim and so forth. When the end of the Commission of Inquiry approached, and it was already evident that partition would be forthcoming, I wrote a pamphlet published in In the Struggle which was entitled War or Peace in the Semitic Region, in which I set forth a plan, a whole new ideology, which derived from the ideology of In the Struggle. I warned against the partition. I said that it would result in an eternal war and I said that the only real solution is the Hebrew movement or that the Arab movement will unite into a common national movement, expel the British from the country and establish a State − not a bi-national state or a one-nation state, but one nation that will be both Hebrew and Arab. I had never believed in a bi-national movement; in my opinion that is something which would be impossible to implement.

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: Etzel, Haganah, In the Struggle, kubbutzim, Commission of Inquiry, War or Peace in the Semitic Region, Terrorism - the Infantile Disease of the Hebrew Revolution

Duration: 3 minutes, 21 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 10 March 2017