a story lives forever
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.


The 'fatal' envelope


Resignation of David Ben-Gurion
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

HaOlam HaZeh readers were not fools. They knew that if there was something strange that appeared in HaOlam Hazeh it was a sign that something had been censored. And most people got it immediately. We never published stories, and certainly not fiction, so why now? And the clever ones realised what it was all about, and the less intelligent learned from the clever ones. One day, the censor phoned me. The censor was a nice guy, we were good friends. He told me, 'Uri, what have you done to me?' I said, 'What have I done?' He said, 'You know what you did with this story'. I said to him, 'The story of Greece and Turkey? Why is that of interest to you?' He says, 'Don't play innocent with me, you know exactly what this is about'. So I told him, 'Listen, why is there censorship about the incident? You say there is censorship, because our prisoners are sitting in an Egyptian prison and there is a possibility of releasing them at some point, and if we will publish the details of the case, Nasser will not be able to release them. So if I publish a story about Turkey and Greece that doesn't change anything, no one in Egypt would understand it. He says: 'Okay, but what about the second part?' So I said: 'You know what? You are my friend, and you're curious, so I will send it to you, not as a censor, but as a friend, for a literary opinion'. So he read it, he changed some of the details, slightly, and the second part was also published. And it caused waves in Israel.

With the passage of time, it became clear to everyone what it was about. I, of course, participated in the movement to remove Ben-Gurion from power. Following the Lavon affair quite a broad movement was established to overthrow Ben-Gurion. And that's what happened. The historical Mapai party, the veteran leaders, suddenly got it. I forgot to mention that some time earlier, in 1957, I had a secret informant named Israel Bar, who was in the heart of the military establishment, and following what he revealed to me, I published an article called 'Ben-Gurion's Boys'. I said there was an anti-democratic group consolidating around Ben-Gurion that wants to seize power through non-democratic means. A military coup. I gave all the names except Moshe Dayan. Dayan was Chief of Staff and we could not publish that because censors would have erased that. But this group was Shimon Peres, Moshe Dayan, Yossi Almogi, a very important fellow named Ehud Avriel, who has been completely forgotten. And I published it.

I do not know how much it influenced or got through, but from that time on the Mapai leadership began to really be afraid of Ben-Gurion and those around him, and the Lavon Affair served as a pretext for them to oust Ben-Gurion. They conducted a trial within the party, Ben-Gurion resigned and a new party was formed consisting of those people whose names HaOlam HaZeh had published some time before. And this was the start of the Levi Eshkol Affair.

"העולם הזה" הקוראים לא היו טמבלים. הם ידעו שאם יש משהו מוזר  ב"העולם הזה”, סימן שיש משהו עם צנזורה. ורוב האנשים מיד תפסו.

"העולם הזה" מעולם לא פרסם סיפורים, ודאי לא סיפורים דמיוניים, מה פתאום? והחכמים תפסו על מה מדובר, והפחות חכמים למדו מהחכמים. יום אחד הצנזור מטלפן לי. הצנזור היה בחור נחמד, היינו חברים טובים. הוא אומר לי: "אורי, מה עשית לי?" אמרתי: "מה אני עשיתי?" הוא אומר: "אתה יודע מה שאתה עשית עם הסיפור הזה", אמרתי לו: "סיפור של יוון-תורכיה, מה זה מעניין אותך?" הוא אומר: "אל תיתמם, אתה יודע בדיוק על מה העניין". אז אמרתי לו: "תשמע, למה יש צנזורה על הפרשה? אתם אומרים יש צנזורה, מפני שיושבים אסירים שלנו בכלא המצרי ויש סיכוי לשחרר אותם אי-פעם, ואם אנחנו נפרסם את הפרטים של הפרשה, נאסר לא יכול לשחרר אותם. אז אם אני מפרסם סיפור על תורכיה ויוון זה לא משנה שום דבר, אף אחד במצרים לא יעלה על הדעת להגיד”. הוא אומר: "טוב, אבל מה יהיה בחלק השני?" אז אמרתי: "אתה יודע מה? אתה חבר שלי, ואתה סקרן, אז אני אשלח לך את זה, לא בתור צנזור, בתור חבר, לחוות דעת ספרותית". אז הוא קרא, שינה כמה פרטים מאוד קלים ופורסם גם החלק השני. וזה הכה גלים בארץ. במשך הזמן, לאט-לאט, התברר לכולם על מה מדובר. ואני כמובן השתתפתי בתנועה להדחת בן גוריון. בעקבות פרשת לבון, קמה בארץ תנועה די רחבה להדיח את בן גוריון. וכך היה. מפא"י ההיסטורית, המנהיגים הוותיקים, תפסו פתאום… שכחתי לספר שכמה זמן לפני זה, ב-57׳, היה לי מודיע נסתר בשם ישראל בר, שישב בלב הממסד הבטחוני, ובעקבות מה שהוא גילה לי, אני פרסמתי מאמר "נערי בן גוריון”. ואמרתי שמסביב לבן גוריון מתגבשת קבוצה אנטי-דמוקרטית, שרוצה לתפוס את השלטון באמצעים לא דמוקרטיים. הפיכה צבאית. ונתתי את כל השמות, חוץ ממשה דיין. משה דיין היה רמטכ"ל ולא יכולתי לפרסם את זה, מפני שהצנזורה הייתה מוחקת לי. אבל הקבוצה זה היה שמעון פרס, משה דיין, יוסי אלמוגי, בחור מאוד חשוב בשם אהוד אבריאל שנשכח לגמרי וכן הלאה. ופרסמתי את זה.

אני לא יודע באיזה מידה זה השפיע וחדר, אבל מאותו זמן צמרת מפא"י התחילה ממש לפחד מבן גוריון ומהסביבה שלו, ופרשת לבון שימשה להם כתירוץ להדיח את בן גוריון. עשו לו משפט מפלגתי, ובן גוריון התפטר והקים מפלגה חדשה מורכבת מאותם אנשים ש"העולם הזה" פרסם אותם זמן מה לפני זה. והתחילה הפרשה של לוי אשכול


Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: HaOlam HaZeh, Turkey, David Ben-Gurion, Israel Bar, Moshe Dayan

Duration: 4 minutes, 25 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 10 March 2017