a story lives forever
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.


Henri Curiel and the communists


My contacts with the PLO
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

Now, there was one problem: no one knew who Issam Sartawi was. The name was completely unknown. So, before the delegation left, I spent the night going through all the books I had on the PLO and I think at around 4:00 or 5:00 am, I found the name and I realized that Issam Sartawi is an Arab born in Acre who grew up in Iraq. He studied medicine in America and became an acclaimed heart surgeon. He returned to Israel during the Six Day War, founded a fedayeen organization of his own, fell out with George Habash and the Popular Front − they had a shoot-out in Amman and later he decided to join Fatah and his entire organization merged with Arafat's Fatah.

Early in the morning, I woke Matti Peled. I called him and told him all these details, so that at least they would know something about the man they were going to meet. They went there. It was agreed that the host of all these meetings would be a man named Henri Curiel. I think that here I have to pause and say who Curiel was, because he is important to this story. Henri Curiel was an Egyptian Jew and − as were many Jews in Egypt – he was of Italian-Spanish origin. His family had been in Egypt for several generations, a rich family. He was quite an intellectual, and he wore thick glasses. He established the first communist party in Egypt, which later split. There were several communist parties and because there were too many Jews in one party, the non-Jews formed a second party and so on. Curiel was one of the sharpest people I ever met. A man with a mind like a razor. Every debate with him was a pleasure.

One day in the 1950s, 1954/5/6, something like that, he criticized Abdel Nasser, then Abdel Nasser composed a list of people and expelled them from Egypt. The whole group, all of whom were communists and were either well-off or super rich, settled in Paris and prospered economically, except Curiel course. In Paris they established something which it is very hard to define: a group of Egyptian Jews, almost all of whom were wealthy entrepreneurs, traders, people like that, who formed a kind of private 'Foreign Ministry' for revolutionaries around the world. They were involved in revolutions all over the world from South Africa, the struggle against apartheid, the Algerian War of Independence, everywhere. They had money and emissaries of all these movements who came to Paris and were under their patronage, and they financed them. They were politically involved in the affairs of Israel, they were communists.

עכשיו, הייתה בעייה אחת: אף אחד לא ידע מי זה עיסאם סארטאווי. שם בלתי ידוע לחלוטין. ואני, לפני שהמשלחת יצאה, ביליתי לילה בלעבור על כל הספרים שהיו לי על אש"ף ואני חושב שבארבע או חמש בבוקר מצאתי את השם והסתבר לי שעיסאם סארטאווי הוא ערבי יליד עכו שגדל בעיראק, למד רפואה באמריקה, הפך למנתח לב נחשב, חזר לארץ במלחמת ששת הימים, הקים ארגון פידאיון משלו, הסתכסך עם ג'ורג' חבש עם החזית העממית, היה להם קרב יריות בעמאן ואחר-כך החליט להצטרף לפת"ח וכל הארגון שלו התמזג עם פת"ח של ערפאת. ואני מוקדם בבוקר עוררתי את מתי פלד, טלפנתי לו וסיפרתי לו את כל הפרטים האלה, שלפחות יודעים משהו מהאיש שהולכים להיפגש אתו. הם הלכו לשם. הוסכם שהמארח של כל הפגישות האלה יהיה אדם ששמו אנרי קוריאל.

אני חושב שפה אני צריך לעשות הפסקה ולהגיד מי זה קוריאל מפני שהוא חשוב בסיפור הזה. אנרי קוריאל היה יהודי מצרי וכמו הרבה יהודים במצרים היה ממוצא ספרדי-איטלקי. משפחה שישבה כמה דורות במצרים, משפחה עשירה, אינטלקטואל כזה עם משקפיים עבים. והוא הקים את המפלגה הקומוניסטית הראשונה במצרים, שהתפלגה אח”כ. היו כמה מפלגות קומוניסטיות ומכיוון שהיו יותר מדי יהודים במפלגה אחת, הלא-יהודים הקימו מפלגה שנייה וכן הלאה. קוריאל היה אחד האנשים חדי-המוח ביותר שפגשתי בחיים. אדם עם מוח כמו סכין גילוח. כל ויכוח אתו היה תענוג. יום אחד בשנות ה-50', 54-5-6', משהו כזה, הוא מתח ביקורת על עבד אל נאסר, אז עבד אל נאסר הקים את כל הרשימה הזאת וגירשו אותם ממצרים. וכל הקבוצה, כולם קומוניסטים עשירים עד עשירים מאוד, התיישבו בפריז ושגשגו מבחינה כלכלית, חוץ מקוריאל כמובן. והם הקימו בפריז משהו שקשה מאוד להגדיר אותו: קבוצה של יהודים מצריים, כמעט כולם עשירים מאוד, יזמים, סוחרים, אנשים כאלה, שהקימה מין משרד חוץ פרטי למהפכנים בעולם. הידיים שלהם היו במהפכות בכל רחבי תבל מדרום אפריקה, מאבק נגד האפרטהייד, מלחמת השחרור האלג'ירית, בכל מקום. היה להם כסף ושליחי כל התנועות האלה שבאו לפריז היו בני חסותם, הם מימנו אותם. והם היו מבחינה פוליטית בעניינים של ישראל, הם היו קומוניסטים.‏

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: Issam Sartawi, Henri Curiel, Abdel Nasser

Duration: 4 minutes, 46 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 26 June 2017