a story lives forever
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.


The Lavon Affair - idiotic from beginning to end


Semitic Action
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

We called this group – I suggested two words very typical of me – Semitic Action. I invented the term Semitic Region instead of the Middle East very early on, because I said, what do you mean Middle East? East of where? East of London? Of New York? Berlin? This is an incorrect perception in general. This area is the centre of our life. I've never used the words Middle East, and I called it the Semitic Region. So we called the new organization Semitic Action, and we started working on the program. It took us a year and-a-half. We would meet every week at Café Herlinger here on Ben Yehuda Street, not far from here. We appointed sub-committees which would meet in the middle of the week and for a year and-a-half we worked on a complete change for the State of Israel. It never came to fruition, not before and not after, but I'm very proud of it, this document, even today. In the end we published a document that we called the Hebrew Manifesto. We did it in chapters. I was in charge of the regional chapter. The regional chapter said there must be an Arab-Palestinian state within the framework of an Israeli-Palestinian federation. Recently there has been a debate conducted in Haaretz. And this federation, which I called the Jordan Union, would be part of a large confederation of the entire Middle East, Israel and all of the Arab countries and perhaps also Turkey, Iran and Abyssinia and Ethiopia. We held a press conference and presented it to the public. We held all sorts of gatherings across the country. Right in the middle, Wadi Salib erupted, and we tried to integrate that. We proposed to Ben Harush that he establish a joint list for the elections. He did not want to so we helped him with his list which did not pass the electoral threshold. And we issued a newspaper called Etgar, a weekly or fortnightly paper which appeared for a few years until the next war. And HaOlam HaZeh worked. HaOlam HaZeh worked until the Six-Day War. Sorry, sorry, sorry, until the Lavon Affair!

קראנו לקבוצה הזאת, אני הצעתי שתי מילים מאוד אופייניות לי: "הפעולה השמית”. אני המצאתי את המושג "המרחב השמי" במקום "המזרח התיכון" מאוד מוקדם, מפני שאמרתי מה זאת אומרת "מזרח תיכון"? מזרח מאיפה? מזרח מלונדון? מניו יורק? מברלין? זו תפיסה בכלל בלתי נכונה. האזור הזה זה מרכז החיים שלנו. מאז אני מעולם לא השתמשתי במילים "המזרח התיכון” עד היום. וקראתי לזה "המרחב השמי”. אז הארגון החדש קראנו לו "הפעולה השמית", והתחלנו לעבוד על תוכנית. לקח לנו שנה וחצי. היינו נפגשים כל שבוע בקפה הרלינגר פה בבן יהודה, לא רחוק מכאן. ומינינו ועדות משנה, שהיו נפגשות באמצע השבוע ועבדנו שנה וחצי על תוכנית לשינוי מוחלט של מדינת ישראל. זאת הייתה עבודה שלא נעשתה מעולם, לא לפני ולא אחרי זה. אני מאוד גאה בזה, במסמך הזה, גם היום. פרסמנו בסוף מסמך שנקרא "המנשר העברי”. ועשינו פרקים-פרקים. אני הייתי ממונה על הפרק האזורי. הפרק האזורי אמר שצריכים להקים מדינה ערבית-פלסטינית במסגרת של פדרציה ישראלית-פלסטינית. בימים האחרונים מתנהל על זה ויכוח ב”הארץ". והפדרציה הזאת, שקראתי לה "אוגדת הירדן", אז עוד לא היו אוגדות בצה"ל, תהיה חלק מקונפדרציה גדולה של כל המזרח התיכון, ישראל וכל המדינות הערביות ואולי גם תורכיה ואיראן, וחבש, אתיופיה. ועשינו מזה מסיבת עיתונאים. הצגנו את זה לציבור. עשינו כל מיני אסיפות ברחבי הארץ. בדיוק באמצע פרצה ואדי סאליב וניסינו לשלב את זה. הצענו לבן הרוש להקים רשימה משותפת לבחירות. הוא לא רצה, אז עזרנו לו ברשימה שלו, שלא עברה את אחוז החסימה. והוצאנו עיתון בשם "אתגר", שבועון או דו-שבועון, שהופיע כמה שנים, עד למלחמה הבאה. ו"העולם הזה" פעל. זאת הייתה פעולת "העולם הזה" עד למלחמת ששת הימים. סליחה, סליחה, סליחה, פרשת לבון.‏

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: HaOlam HaZeh, Ben Harush

Duration: 3 minutes, 47 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 10 March 2017